רעב בישראל

רעב בישראל

יש מי שטוענים שאין בישראל משפחות רעבות ללחם. זו טעות חמורה ואשליה אופטית. בישראל יש משפחות עניות רבות, המגיעות ממש עד לפת לחם. ילדים וקשישים רבים בחיים בתת-תזונה חריפה בשל מחסור במשאבים ונאלצים לצמצם בצריכת המזון כדי לשלם עבור צרכים בסיסיים אחרים כגון: תרופות, חשמל, שכר דירה, מים, ועוד.

נתונים מספריים

על פי דו"ח הביטוח הלאומי לשנת 2011, חיים 860,900 ילדים מתחת לקן העוני. מספר זה נמצא במגמת עלייה מתמדת מאז שנת 2,000.

על פי דו"ח העוני האלטרנטיבי של עמותת "לתת" לשנת 2012, המבוסס על סקר בקרב משפחות הנתמכות על ידי עמותות חסד, בתי תמחוי, מרכזי חלוקת מזון ואגפים לשירותים חברתיים בכל רחבי הארץ ובכל המגזרים, התמונה הינה עגומה עוד יותר:

27% מהילדים במשפחות נתמכות – חוו ימים תמימים ללא אוכל.

65% מנתמכי הסיוע חיים בחוסר בטחון תזונתי, שליש מביניהם היו נאלצים להישאר רעבים, אלמלא קבלו סיוע מעמותות חסד.

73% מנתמכי הסיוע נאלצים לבחור בין רכישת מזון לבין תשלום על צרכים בסיסים אחרים.

למעשה, מה שמבדיל בין ישראל לבין מדינות העולם השלישי הוא פעילותן המרובה של עמותות חסד, בתי תמחוי ואנשים העוסקים בהתנדבות באספקת מזון ומנות חמות למשפחות נצרכות.

האשליה האופטית

למעשה, על סמך נתונים אלו, ניתן לקבוע בודאות שללא פעילותן הנמרצת של עמותות רבות בתחום ההזנה, מדינת ישראל היתה נראית כמדינת עולם שלישי לכל דבר. ילדים היו מתהלכים עם בטן נפוחה, וקשישים היו מתים מתת- תזונה. התמונות המעטות היחידות המקלקלות את תחושת היהירות הממסדית ביחס לסוגיית הרעב – הן התמונות של אנשים הנוברים בפחי האשפה ובשאריות המזון בשווקים ותמונות של ילדים המקבצים נדבות. לעיתים רחוקות, ניתן לקרוא ידיעות גם על נערים שגנבו כדי לסייע להוריהם במצוקתם הכלכלית.

הרחבת הידע על הרעב בישראל, והגברת המועות לקיומו, הם שלב ראשון וחשוב בדרך למציאת פתרונות מיידיים ומעמיקים לבעיה, ואנו נעשה כל שביכולתנו כדי להאיר את הסוגייה האפלה הזו בשלל נתונים, מאמרים וכתבות, שישפכו עליה אור ויסייעו בצמצומה.